פעם עשיתי לאנשים הרצאה של חצי שעה על "איך קונים אוטו"

נתחיל בסוג הרכב, לא כולם אוהבים לנהוג בכל סוגי הרכב. לפני הקניה, למעשה לפני שננעלתם על איזה סוג רכב אתם רוצים. אני מציע לסנן כמה אופציות לדגמים בהתאם לתקציב. מתוכן לעשות סיבוב על 1-2 לפחות מכל דגם לפני שמחליטים על מה הולכים.
במכוניות שונות יתכנו הבדלים משמעותיים בין הדגמים.
לדוגמא: ה-306 1.4 עגלה, אבל נפח גדול יותר פותר את הבעיה.

האיביזה 1.4 עם הגה אבן, ההגה כח ב-1.6 פותר את הבעיה.

מה שנותר עכשיו הוא להתקשר לכל המודעות בעיתון/אינטרנט וכן לגבי מודעות על מכוניות שעונות לדרישה.

הבעייה הגדולה ביותר בקנייה מסוחר רכב היא שאתם לא יודעים מה באמת עבר על הרכב.

לדוגמא:

• רכב ביטחון שעבר שימוש אינטנסיבי ומוצג כפרטי (לדוגמא רכבים ממכרזי חברת חשמל, חברות שמירה וכו').
• רכב אחרי תאונה קשה.
• קילומטראז מזוייף וכו'.

המלצה- להתרחק מסוחרים!

איך אפשר לדעת שמדובר בסוחר רכב?

כבר בשלב הטלפוני תשאלו שאלות בסגנון: "שלום זה בקשר לרכב…" או "שלום בקשר למודעה בעיתון…" ואל תסגירו פרטים על סוג הרכב שפורסם.

אם מדובר במוכר תמים, תקבלו תשובות התואמות את הרכב שחיפשתם.

אם לא- תשמעו ק"מ ויד שאינם תואמים את המודעה בעיתון, או לחילופין השאלה- "איזה רכב?".

בשלב השני (בכדי לוודא ב-100%) – כאשר אתם באים לראות את הרכב- בקשו מהמוכר להראות לכם רשיון רכב ותעודת זהות.

לא תמיד מוכר הרכב הוא בעל הרכב, (קרוב משפחה וכו') אך שימו לב שאם מדובר בסוחר תהייה לו בעייה להציג את תעודת הזהות של בעל הרכב עצמו!
סימן היכר נוסף" לסוחרים יש ייפוי כוח חתום על-ידי עורך דין.

(יש לוודא שאם המוכר הינו קרוב משפחה של בעל הרכב, יש לו יפוי כח של משדר התחבורה ולא סתם דף חתום,
העברת הבעלות מתבצעת אך ורק עם יפוי כח כזה. ניתן להשיג בכל סניף דואר/במכתב שמגיע עם הטופס לטסט)

הדבר הראשון הוא וידוא פרטי הרכב שכתובים בעיתון. (שוב- גם עניין הסוחרים)

(מקרה שקרה לי ! : נסעתי לראות רכב כשחיפשתי איביזה והגעתי לבחור שמוכר גאלאנט, מסתבר שהחליפו את הטלפון שלו עם טלפון של הבחור עם האיביזה)

ונרד לפרטים :

1. יד הרכב – זמן ממוצע לרכב ליד הוא 2-3 שנים כל חריגה לטוב ולרע מחייבת במחיר. אני הייתי נמנע ממכוניות שעברו יותר ידיים מהממוצע וזאת מפני שעברו עליהם יותר נהגים. יותר קשה להתחקות על עבר הטיפולים שלהם, בעל רכב שקנה ומכר את הרכב לאחר זמן קצר – היתה לו כנראה סיבה טובה.
2. ק"מ נוכחי – ממוצע לשנה כ-15-20 אלף ק"מ. אני אישית לא נמנע במיוחד ממכוניות עם ק"מ גבוה מהממוצע, וזאת שוב תלוי ברכב הספציפי ובדגם. רכבים משנות ה-90 בדר"כ אמינים והמנוע לא שובק חיים לאחר 200 אלף ק"מ.(ע"ע סובארו DL) מניסיון, רכב שטיפלו בו כמו שצריך יכול להחזיק מעל 150ק"מ עם דלק+טיפולים בלבד! שוב, בלאי טבעי של רכב הוא גם כתוצאה ישירה מצורת הנהיגה, כך שהתרשמות מהיד הקודמת יכולה לשקף צורת היחס והנהיגה ברכב.
3. תאונות (בפירוט, מה היה, כמה ולמה, חניה, מכות בפח, שילדה. מצב התאונה-הרכב עכשיו:תוקן, מכות, שריטות). באופן מוחלט, תאונות שילדה הינן קטלניות לרכב, במיוחד אם הם היו קשות. שילדה עקומה מתאונה יכולה לגרום לרכב לסטיה, לאי אחידות בתגובות (בלימה מושכת לצד מסויים, האצה לצד אחר) וכיוצא בזה.קצה שילדה הוא מושג שאומר שהשילדה משופשפת למטה ממדרכות או מתאונות קלות. באופן כללי, פח אפשר לתקן יש להתחשב בזה במחיר.
4. איפה טופל הרכב ?(ספר טיפולים מסודר, טיפול במוסך קבוע, טיפול במוסך מורשה/מרכזי) שוב, רכב שטופל כמו שצריך, בדר"כ מרחיק ממנו בעיות.אם מדובר ברכב הנמצא עדיין באחריות – בקשו לראות את ספר הטיפולים וודאו כי לא הוחסרו טיפולים. אני אישית, נמנע מרכב שאין לבעליו רשימת טיפולים מסודרת.
5. מי נהג ברכב ? (בעל הרכב, נהג יחיד, משפחה, נהג חדש, מושאל לקרובים וכד') כמובן שברגע שבעל הרכב הוא הנהג היחיד אזי הוא ינהג יותר בעדינות ותוך שמירה על הרכב מאשר אם הרכב מושאל לשכן.
6. בעלות קודמת (חברה, חברת השכרה, ליסינג, מדינה/ממשלתי, מורה לנהיגה וכד') גורמים המשפיעים על מחיר הרכב וכמובן על הבלאי. מומלץ לקנות מפרטי בלבד.לידיעה, את עברו של הרכב (ידיים קודמות) אפשר לברר בדואר/משרד הרישוי.
7. פרטים מלווים – צבע, איבזור נוסף (אזעקה, אימובילייזר, מערכת שמע, רב-בריח וכד'), איפה ניתן לראות את הרכב, מחיר (!!לא!! להתמקח בטלפון),
8. שכחתי משהו ? פחות או יותר, זהו.

במצב הזה אתם אמורים להיות במצב של:

אני רוצה לראות את הרכב/אני לא רוצה לראות את הרכב.

במקרה של התלבטות אני מציע לא לפסול אלא ללכת לראות, חוץ מלבזבז קצת זמן אתם לא מפסידים כלום וזה בטח יכול רק להשתלם לכם.

עדיף לקחת איתכם מישהו שמבין. ואם עדיין אין בנמצא, פרטים שאני תמיד בודק :

1. צורת הרכב מבפנים-רכב מוזנח מבפנים בד"כ גם מוזנח מכנית
2. רישיון רכב – לוודא שהמוכר הינו בעל הרכב או שיש לו יפוי כח של משרד הרישוי (כל יפוי כח אחר לא תקף!)
3. רישיון רכב – לוודא שמספר הבעלים הקודמים=יד הרכב-1. כלומר יד שניה = בעלים קודמים 01. ושלא יספרו לכם אחרת.. (מספר שלדה+מספר מנוע בודקים בבדיקה הממוחשבת)
4. לפתוח תא מטען. תא נקי ומסודר=בעלים מסודרים רצוי לוודא נוכחות של גלגל רזרבי+כלי החלפה..
5. גם ללא מבינים שבינכם. להרים מכסה מנוע תמיד אפשר, אני לא אסביר פה מה בדיוק אני הייתי בודק, כי לא נצא מפה. באופן כללי שוב נזילות ורטיבות וכד' לא צריכים להתגלות (לא צריך להיות שם נקי כמו בית מרקחת, אבל ..)